תנ"ך על הפרק - איוב טז - מנחת שי

תנ"ך על הפרק

איוב טז

764 / 929
היום

הפרק

וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃שָׁמַ֣עְתִּי כְאֵ֣לֶּה רַבּ֑וֹת מְנַחֲמֵ֖י עָמָ֣ל כֻּלְּכֶֽם׃הֲקֵ֥ץ לְדִבְרֵי־ר֑וּחַ א֥וֹ מַה־יַּ֝מְרִֽיצְךָ֗ כִּ֣י תַעֲנֶֽה׃גַּ֤ם ׀ אָנֹכִי֮ כָּכֶ֪ם אֲדַ֫בֵּ֥רָה ל֤וּ־יֵ֪שׁ נַפְשְׁכֶ֡ם תַּ֤חַת נַפְשִׁ֗י אַחְבִּ֣ירָה עֲלֵיכֶ֣ם בְּמִלִּ֑ים וְאָנִ֥יעָה עֲ֝לֵיכֶ֗ם בְּמ֣וֹ רֹאשִֽׁי׃אֲאַמִּצְכֶ֥ם בְּמוֹ־פִ֑י וְנִ֖יד שְׂפָתַ֣י יַחְשֹֽׂךְ׃אִֽם־אֲ֭דַבְּרָה לֹא־יֵחָשֵׂ֣ךְ כְּאֵבִ֑י וְ֝אַחְדְּלָ֗ה מַה־מִנִּ֥י יַהֲלֹֽךְ׃אַךְ־עַתָּ֥ה הֶלְאָ֑נִי הֲ֝שִׁמּ֗וֹתָ כָּל־עֲדָתִֽי׃וַֽ֭תִּקְמְטֵנִי לְעֵ֣ד הָיָ֑ה וַיָּ֥קָם בִּ֥י כַ֝חֲשִׁ֗י בְּפָנַ֥י יַעֲנֶֽה׃אַפּ֤וֹ טָרַ֨ף ׀ וַֽיִּשְׂטְמֵ֗נִי חָרַ֣ק עָלַ֣י בְּשִׁנָּ֑יו צָרִ֓י ׀ יִלְט֖וֹשׁ עֵינָ֣יו לִֽי׃פָּעֲר֬וּ עָלַ֨י ׀ בְּפִיהֶ֗ם בְּ֭חֶרְפָּה הִכּ֣וּ לְחָיָ֑י יַ֝֗חַד עָלַ֥י יִתְמַלָּאֽוּן׃יַסְגִּירֵ֣נִי אֵ֭ל אֶ֣ל עֲוִ֑יל וְעַל־יְדֵ֖י רְשָׁעִ֣ים יִרְטֵֽנִי׃שָׁ֘לֵ֤ו הָיִ֨יתִי ׀ וַֽיְפַרְפְּרֵ֗נִי וְאָחַ֣ז בְּ֭עָרְפִּי וַֽיְפַצְפְּצֵ֑נִי וַיְקִימֵ֥נִי ל֝֗וֹ לְמַטָּרָֽה׃יָ֘סֹ֤בּוּ עָלַ֨י ׀ רַבָּ֗יו יְפַלַּ֣ח כִּ֭לְיוֹתַי וְלֹ֣א יַחְמ֑וֹל יִשְׁפֹּ֥ךְ לָ֝אָ֗רֶץ מְרֵרָֽתִי׃יִפְרְצֵ֣נִי פֶ֭רֶץ עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶץ יָרֻ֖ץ עָלַ֣י כְּגִבּֽוֹר׃שַׂ֣ק תָּ֭פַרְתִּי עֲלֵ֣י גִלְדִּ֑י וְעֹלַ֖לְתִּי בֶעָפָ֣ר קַרְנִֽי׃פָּנַ֣יחמרמרהחֳ֭מַרְמְרוּמִנִּי־בֶ֑כִי וְעַ֖ל עַפְעַפַּ֣י צַלְמָֽוֶת׃עַ֭ל לֹא־חָמָ֣ס בְּכַפָּ֑י וּֽתְפִלָּתִ֥י זַכָּֽה׃אֶ֭רֶץ אַל־תְּכַסִּ֣י דָמִ֑י וְֽאַל־יְהִ֥י מָ֝ק֗וֹם לְזַעֲקָתִֽי׃גַּם־עַ֭תָּה הִנֵּה־בַשָּׁמַ֣יִם עֵדִ֑י וְ֝שָׂהֲדִ֗י בַּמְּרוֹמִֽים׃מְלִיצַ֥י רֵעָ֑י אֶל־אֱ֝ל֗וֹהַ דָּלְפָ֥ה עֵינִֽי׃וְיוֹכַ֣ח לְגֶ֣בֶר עִם־אֱל֑וֹהַּ וּֽבֶן־אָדָ֥ם לְרֵעֵֽהוּ׃כִּֽי־שְׁנ֣וֹת מִסְפָּ֣ר יֶאֱתָ֑יוּ וְאֹ֖רַח לֹא־אָשׁ֣וּב אֶהֱלֹֽךְ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
ככם. כתב רב פעלים דף רנ"ו שמצא בקצת ספרי המסרה ככם אדברה לית כוותי' צירי: ילטוש. במקצת ספרים כ"י נגררה הוא"ו אבל בתילים ז' אצל חרבו ילטוש מסור עליו במקרא גדולה ב' מלא וזה א' מהם: יסגירני אל אל עויל. מסכת סופרים פ"ד הראשון קודש והנשי חול ובמסורת קדמאה בצירי תניינא בסגול וכל קריאה חילוף: ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני. בדפוסים ישנים וכ"י מלא יו"ד: יפרצני פרץ על פני פרץ. רפין: יפרצני פרץ. במקצת ספרים כ"י מדוייקים נמסר לית ץ' זעירא וכן נמנה במ"ג באלפ"א בית"א מאותיות קטנות אבל במק"ג ריש סדר ויקרא כתוב צד"י על פני פרץ וכן ראיתי בנוסח אחד כ"י אמנם לשון ראשון נ"ל עיקר שכן מצאתי בנוסחא מדוייקת ריש פרשת חיי שרה האומרת ץ' יפרצני פרץ מכוונת עם הספרים כ"י שזכרתי למעלה: עלי גלדי. במקצת דפוסים כתוב עלי ושבוש הוא: ועללתי בעפר. רפה הבי"ת: חמרמרה. חמרמרו קרי והחי"ת בחטף קמץ: ואל יהי. הוא"ו בגעיא בס"ס: ושהדי. חילופים רבים נמצאים בספרים בענין הנקודות והנכון כמו שמצאתי בס"ס השי"ן בקמץ והה"א בשוא ופתח וכן בשרשים השי"ן נקראת בקמץ רחב ומשפטי בקמץ ושלא לחטוף על הה"א הוסף לקמץ רחב והה"א בשוא ופתח ועיין מה שכתבתי בפרשת תצוה על מלת וישפה. ומלה זו של ושהדי. כתובה בשי"ן שמאלית בכל הספרים וכן כתבוה בעלי השרשים בשרש שהד ויש לתמוה מאוד על ר' אליי' המדקדק שהביאה בשרש סהד בסמ"ך וכתב אין דומה לו במקרא. וגם על יגר שהדותא כתב זה לבדו כתיב בשי"ן וכל שאר לישנא דסהדותא כתובין בסמ"ך ולא מצאתי בזה טעם עד כאן לשונו. ועיין עוד מה שכתבתי בפ' ויצא על יגר שהדותא: במרומים. ברוב הספרים מלא וא"ו וכן הוא במסורת כאן שנמסר ד' מלאים וזה אחד מהם אבל בתהלים קמ"ח נמסר ג' מלאים ואין זה מהם: דלפה. מאריך בדל"ת:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך